איזון בין רפואה ואסתטיקה
ד"ר שגיא מאמינה שככל שהאדם מרוצה יותר מגופו ואוהב אותו כך הוא מכבד אותו יותר והתוצאה היא בריאות איתנה יותר. נפש שמחה בגוף בריא. לכן מהמקום של מודעות ליופי טבעי ובריאות, האסטטיקה הופכת לתומכת ומשלימה בד בבד עם אורח חיים נכון. וכך נוצרת התמונה השלמה של יופי בריא. ובריאות שהיא יפה.
דווקא מהמקום של רופאת אא"ג המודעת לחשיבות האף כאיבר נשימה, זוכרת זאת תמיד, וחשה חובה רפואית לשמר את תפקודו, ד"ר שגיא מבטיחה את התוצאה הטובה ביותר – יצירת אף אסטטי ויפה יותר המתאים למבנה הפנים באופן הטבעי ביותר ויחד עם זאת מתפקד ביעילות האופטימלית.
חשוב מאד לסמוך על המנתח/ת שאנחנו בוחרים. לכן יותר מהסקר שוק שעושים בד"כ כדאי להיפגש לדבר ולשאול את כל השאלות שעולות ולוודא שמקבלים תשובות. מאד חשוב שהכל יהיה מובן. ומעבר לכל הנ"ל, זו ההדמנות להתרשם מהאדם שנמצא מאחורי הרופא/ה. להרגיש שאנחנו "באותו ראש", שיש כמיה.
מאד חשוב לעשות תאום ציפיות. שהמנתח ישמע מה אנחנו רוצים, שנשמע ממנו/ממנה מה אפשרי ומה לא. שנשמע מה הוא/היא מציעים והאם זה מובן לנו ונראה לנו. מומלץ לעמוד מול המראה ולהדגים על האף.
אין אחריות לאף שנקבל אחרי ניתוח כמו למוצר שקונים בחנות. גם אי אפשר להחליף.
לכן ישנה חשיבות לתאום ציפיות הגיוני ומציאותי.
תמונות "לפני/אחר" של המנתח/ת גם יכולות לעזור לקבל תמונה כללית של סגנון האפים שהוא/היא עושים.
אבל מנסיוני הדבר החשוב ביותר מהכל הוא החיבור שנוצר בין המנתח/ת למטופל/ת. רוב הרופאים יסבירו ויהיו מקצועיים ולרובם גם יהיו תמונות, אבל החיבור הוא מה שיעשה את התהליך אופטימלי ונעים יותר. ובדרך כלל גם מביא לתוצאה הטובה ביותר.
ניתוח אינו נחשב לניתוח כואב. הכאב מקסימום מצריך אקמול. הוא נראה כואב ויש לרוב סימנים כמו שטפי דם מתחת לעיניים, בצקת ונפיחות, אבל זה לא כואב כמו שזה נראה.
קשה לנשום בהתחלה דרך האף בשל הבצקת הפנימית, ואז הנשימה היא בעיקר מהפה וזה גורם ליובש בפה ובגרון. זה לא נעים, אבל משתפר במהלך הימים של ההחלמה מהניתוח.
מהירות ההחלמה היא מאד אינדיבידואלית. הממוצע הוא שבועיים. יש כאלו שמחלימים מהר יותר ויש כאלו שלוקח להם יותר זמן. לעיתים עד חודש ימים. בכל מקרה תהליך ההחלמה המלא של האף לוקח שנה ולעיתים עד שנתיים. אך לאחר חודש בדרך כלל כבר ניתן להתרשם מהתוצאה.
יש לזכור שהאף דבר ראשון הינו איבר נשימה ולא סתם קישוט במרכז הפנים.
אז גם אם אין בעיית נשימה והאף עובר פעולה כירורגית פלסטית לשיפור המראה החיצוני, יש לקחת בחשבון שלרוב, במהלך הניתוח, חללי האף מוצרים וקטנים ולכן אם ישנה עדות לסטיה כלשהי של המחיצה, גם אין בעיית נשימה, עלולה להיווצר כזו בהמשך.
ולכן יש לקחת זאת בחשבון ולעיתים מבוצע הליך רפואי פנימי – תיקון המחיצה – בשילוב עם הפלסטיקה של האף.
על אחת כמה וכמה, כאשר ישנה בעיית נשימה ובבדיקה טרם לניתוח ישנה עדות לסטייה משמעותית של המחיצה, חשוב לשלב את הפעולות יחדיו באותו הניתוח ותחת הרדמה אחת. תיקון של המחיצה הנחשב "החלק הרפואי" בשילוב עם פלסטיקה של האף הנחשבת החלק החיצוני והאסתטי.
כמומחית אף אוזן גרון יש לי יתרון כמנתחת אפים. מתוך מודעות לאף כאיבר נשימה וההיכרות שלי עם האנטומיה והפיזיולוגיה שלו, אני מבצעת את הפלסטיקה תוך התחשבות בפונקציונליות של האף. שמירתה, ואף שיפורה לפי הצורך.
כמו כן יש פעולות בחלק הפלסטי שמומלץ להימנע מהן על מנת לא לפגוע באף בסופו של דבר בטווח הרחוק.
יש שתי גישות לניתוח אף פלסטי. סגורה ופתוחה.
הגישה הסגורה נעשית ע"י חתכים פנימיים בלבד ואילו הפתוחה ע"י חתך חיצוני. החתך החיצוני הינו קטן, מתחת לקצה האף (בחלק שמפריד בין שני פתחי הנחיריים) ונעשה בצורת מדרגה כך שלאחר תפירתו אינו משאיר צלקת ואינו נראה.
ההחלטה לגבי הגישה היא של המנתח/ת. בהתאם לתוכנית – מה צריך לעשות באף – אם יש למשל יותר עבודה על קצה האף – עדיף את הגישה הפתוחה.