דלקת שקדים חריפה – דלקת של השקדים בחלל הלוע, יכולה להיווצר כתוצאה מווירוס (80% מהמקרים) או מחיידק. הדלקת מתאפיינת בתפליט או תפליטים על פני השקדים עצמם, או ע"י אודם או הגדלה משמעותית של השקדים, או כל התסמינים יחד. בד"כ דלקת כזו גורמת לכאב בגרון, כאב בבליעה, וקושי בבליעה. לא תמיד בליווי חום. לעיתים הדלקת חמורה עד כדי כך שהסובל ממנה לא מסוגל לשתות או לבלוע את התרופה ואז יש צורך באשפוז לצורך קבלת טיפול אנטיביוטי ותומך דרך הוריד. סיבוך של דלקת כזו הינו אבצס פריטונסילרי. זהו חלל סגור שנוצר באזור שמסביב לשקד ומצטברת בו מוגלה. בד"כ הוא מופיע רק בצד אחד אך יש מקרים נדירים שהוא מופיע בשני הצדדים. במקרים אלו המחלה חמורה יותר, האדם שסובל ממנה אינו מסוגל לפתוח את הפה כראוי והכאב והקושי בבליעה חמורים יותר. במקרים אלו טיפול אנטיביוטי לבד אינו מספיק ויש צורך בניקוז חיצוני – בהרדמה מקומית, או בניתוח תחת הרדמה ממלאה.
ריח רע מהפה – (Halitosis) – בד"כ מגיע כתוצאה מהצטברות של אוכל בתוך שקעים בשקדים או כתוצאה מצרבות (עליית חמצה מהקיבה לבית הבליעה). לאחר טיפול יסודי בבעיית הצרבת, במידה ועדיין יש ריח רע, ניתן לכרות את השקדים (אך זוהי אינדיקציה לא מוחלטת).
נגעים ברירית חלל הפה – פצע או כיב בתוך הפה שלא מחלימים גם לאחר טיפול במשחות שונות. לרוב מדובר בתהליך שפיר, ועל רקע נשיכה עצמית חוזרת ונשנית של המקום, אך לעיתים זהו תחילתו של תהליך סרטני או טרום סרטני המצריך כריתה מיידית והתייחסות מתאימה! כמו כן לעיתים מדובר במחלה אוטואימונית שההסתמנות שלה היא בפה בלבד. במקרים אלו דרושה ביופסיה מהנגע לצורך קבלת תשובה פתולוגית ואבחנה מדויקת.
גידולים בחלל הפה – בחלל הפה 7 מבנים חשובים: 1. הלשון 2. רצפת הפה (מתחת ללשון) 3. רירית בוקלית (החלק הפנימי של הלחיים) 4. הטריגון שמאחורי השניים המולריות בלסת התחתונה 5. החיך הקשה 6. השפתיים 7. הרכסים בהם יושבות השיניים.
בכל אחד ממבנים אלו יכול להתפתח גידול. גידול שפיר או גידול ממאיר.
קושי בבליעה/ כאב בבליעה – יכולים להופיע ללא דלקת בשקדים או מחלה זיהומית אחרת בלוע. תופעות אלו לעיתים מרמזות על בעיה אחרת במקום שונה מהגרון ורצוי לעבור בדיקת אא"ג, וראש צוואר מלאה לצורך אבחון מדויק ומהיר. לעיתים הבעיה היא צרבת, מצב שבו עולה חומצה מהקיבה והמגע של החומצה עם רירית הלוע גורם לנזק שתחילתו מתבטא בכאב. לעיתים הבעיה הינה נוירולוגית ומצריכה גם היא התייחסות מתאימה.
צרידות (חדשה או כרונית) – שינוי בקול, רציף או לסירוגין. לעיתים עד כדי אובדן הקול לחלוטין ולעיתים לא. יכול להופיע עם כאב בדיבור או בלי. יכול להיות בעקבות דיבור ממושך, צעקה, דיבור לא נכון או כתוצאה ממחלה זיהומית (בד"כ ויראלית) במיתרי הקול. בד"כ קורה באנשים "דברנים" אם במסגרת עבודתם או בשל אופי דברני. לעיתים קרובות מחלה ויראלית בדרכי נשימה עליונות מתבטאת בצרידות מתמשכת, גם יותר מחודש ימים, וללא ממצאים בבדיקה. בכל מקרה של צרידות ממושכת מעל חודש ימים מומלץ להיבדק בדיקת אא"ג וראש צוואר מלאה כולל חזיון של המיתרים לשלילת ממצא עליהם כמו יבלת, ציסטה, או פוליפ. במידה ואין "ממצא" על פני המיתרים והם נראים תקינים, ישנן מספר דרכי טיפול בצרידות, אך לצורך טיפול נכון ומתאים דרושה האבחנה הנכונה. צרידות יכולה להופיע גם על רקע צרבת.
שיעול מתמשך – שיעול שמקורו אינו מהריאות (לאחר בדיקת רופא ריאות ומבחן תפקוד ריאות), מתמשך מעבר לחודש ומטריד במהלך היום והלילה. יכול להתלוות לנזלת וליחה ויכול להיות לבד. בד"כ השיעול מתחיל עם מחלת שפעת, כאשר שאר תסמיני השפעת חולפים והשיעול נשאר. לעיתים השיעול מופיע ללא קשר למחלה ובהרבה מקרים השיעול הוא תסמין לצרבת ויכול להיות הסימן היחיד לה. ואז נוצר מעגל "האימה" – הצרבת גורמת לשיעול והשיעול מעודד את הצרבת וכך הלאה. ולעיתים לא ברור מי היה הראשון.
צרבת – רפלוקס (Reflux) – עלייה של חומצה מהקיבה או מיצי מרה לוושט ולגרון. לרובנו יש רפלוקס מספר פעמים ביום ואיננו סובלים מצרבת או תופעות נלוות. אך לעיתים התופעה חמורה יותר ומתרחשת בתדירות גבוהה יותר ואז נוצר נזק ואנו סובלים מתופעות מציקות. הרירית של הושט והגרון אינה מוגנת בפני חומצה כפי שמוגנת רירית הקיבה והמעיים, ואז עם חשיפתה לחומצה היא מנסה "להתגונן" ומפרישה – זו הנזלת והליחה שיש כתופעת לוואי. כמו כן ישנו גירוי תמידי – וזה מתבטא בשיעול. וכאשר החשיפה ממושכת מדיי או קשה מדיי נוצר נזק למרות מאמצי הגוף להתגונן – ואז נוצר פצע או כיב. הצרבת הינה בין התופעות השכיחות ביותר בגינה פונים אנשים לרופא ולרובם תלונות שונות. לעיתים הצרבת מתבטאת בצורך לכחכח הרבה או בצרידות. לעיתים נדירות יותר התלונות יהיו תחושת צריבה בחזה, שהן התלונות המוכרות יותר. ישנו טיפול תרופתי יעיל הנוגד את החומצה ובכך מפחית את התסמינים, אך חשובה יותר מכל היא תזונה נכונה ואורח חיים בריא.
מחלות של בלוטות הרוק בחלל הפה – Ranula – מאין בלון של רוק שמתנפח כתוצאה מחסימה של בלטת רוק קטנה. יכול להיווצר בכל מקום בחלל הפה, בעיקר ברצפת הפה או השפה התחתונה. מצריך ניקוז ואם חוזר על עצמו כריתה בניתוח.
נגעים על פני מיתרי הקול – ציסטה, יבלת, או פוליפ. נגעים שפירים שבד"כ מופיעים כתוצאה מדיבור יתר או דיבור מאומץ לאורך זמן. בצקת של המיתרים אופיינית באנשים מעשנים ויכולה להופיע גם לאחר טאומה קולית חד פעמית, או מחלה ויראלית. כמו כן ישנם נגעים טרום סרטניים וסרטניים, בד"כ כתוצאה מעישון שנים רבות ו/או שתיית אלכוהול מוגזמת (אבל לא רק). את הנגעים החשודים יש לכרות ולשלוח לבדיקה פתולוגית סופית, כדי לקבוע אבחנה ולהחליט על טיפול מתאים. כאשר ברור שהנגע הינו שפיר עדיין יש צורך בהמשך מעקב צמוד וטיפול שמרני. לעיתים הטיפול השמרני או ה"השגחה" אינם מספקים והמטופל ממשיך לסבול מהנגע שלו, ואז יש צורך בניתוח לכריתת הנגע על מנת לרפא.
ניתוח ספציפי במיתרי הקול ובכלל בבית הבליעה נקרא "ניתוח תחת חזיון ישיר של הלרינקס"
(Direct Micro-Laryngoscopy). זהו ניתוח עדין ומיוחד וחשוב שיבוצע תוך התחשבות בקול המטופל והשימושים השונים שעושה בו בחייו, עם התייחסות מיוחדת לזמרים ושחקנים.