השאירו כאן פרטים ונחזור אליכם בהקדם:

קושי בנשימה אפית

קושי בנשימה אפית

תוכן עניינים

קושי בנשימה אפית עם וללא נזלת

קושי בנשימה אפית בדרך כלל נובע מבעיה מכנית/אנטומית הגורמת לחסימה של מעברי האף ולכן נוצר קושי בנשימה. לעיתים הבעיה מלווה גם בנזלת – אלרגית או לא אלרגית ואז הבעיה הינה לא רק מכנית אלא גם או רק פזיולוגית. בנוסף לקושי בנשימה יכולה להיות גם ירידה בחוש הריח או אובדן שלו. חשוב לעבור בדיקה פיזיקלית מקיפה על ידי מומחה אף אוזן גרון ולעבור תשאול מקיף לגבי הבעיה כדי להבין את שורש הבעיה וכיצד לטפל בה בצורה האופטימלית והנכונה ביותר.

בבדיקה של קושי בנשימה אפית בודקים את האף, מעבר ימין ומעבר שמאל. בין שני המעברים ישנה חציצה הנקראת "מחיצה" והיא בנויה מסחוס ועצם. במקרים מסוימים המחיצה סוטה לצד מסוים או אפילו לשני הצדדים וגורמת בכך להיצרות. ההיצרות יכולה להיות קלה עם חסימה חלקית או היצרות משמעותית עם חסימה קשה או מלאה. בתוך האף יש עוד מבנים הנקראים טרובינות או כונכיות. יש לנו מכל צד כונכיה עליונה אמצעית ותחתונה. למבנים אלו חשיבות בכך שהם מגדילים את שטח הפנים של חלל האף אשר דרכו האויר עובר סינון, חימום וליחלוח. אך לעיתים הכונכיות התחתונות נוטות להיות מוגדלות מדיי ותפוחות ובכך גם לתרום להיצרות של מעבר האויר. כמו כן לעיתים ישנם פוליפים הממלאים את חללי האף וגורמים לחסימה. יכול להיות פוליפ בודד בצד אחד ויכולים להיות הרבה פוליפים. מצד אחד או בשני הצדדים. לעיתים מקור הפוליפים בסינוס. או בכמה סינוסים. לרוב פוליפים יופיעו במקרים של אלרגיה. (למידע נוסף ניתן לקרוא בעמוד האף והסינוסים)

החשיבות של בדיקה עמוקה

מאד חשוב להמשיך בבדיקה עמוקה יותר ולבדוק גם את החלק האחורי של האף או "הגרון העליון" (ובשמו הרפואי – נזופרינקס). חשוב לבדוק שאין עוד משהו שחוסם את מעברי האף. יתכן "שקד שלישי" שנשאר עוד מהילדות ולא התכווץ. כמו כן במקרים נדירים יותר עלול להיות גידול שחוסם את המעבר ואז הבדיקה מקבלת עוד יותר משמעות. את החלק העמוק יותר של האף והנזופרינקס בודקים בעזרת סיב אופטי הנקרא אנדוסקופ. יש סיב גמיש ויש סיב קשיח, לשניהם עם מצלמה בקצה. בעזרת האנדוסקופ ניתן לראות בברור מה קורה בחלק העמוק יותר של האף והלוע העליון.

קיים ניתוח שבו מבצעים תיקון של סטיית המחיצה והקטנה של הוכנכיות המוגדלות ובכך מתקנים את החסימה האפית ומאפשרים לאויר לעבור טוב יותר ולמטופל לנשום טוב יותר. כמו כן קיים גם ניתוח שבו ניתן לכרות פוליפים  – זהו ניתוח אנדוסקופי שבו במידת הצורך גם ניתן לנקות את הסינוסים במידה והפולפים מגיעים מהם או עם הם מלאים מסיבה אחרת וגורמים בכך לבעיות נוספות (כמו אירועי סינוסיטיס חוזרים או כאבי ראש כרוניים). ניתן לשלב ניתוחים אלו וניתן גם לשלב בהם כריתה של שקד שלישי במדיה והוא קיים.

הטיפול השמרני והלא ניתוחי

במרבית המקרים טיפול שמרני עוזר מאד ופותר את הבעיה ללא צורך בניתוח. זה נכון בעיקר במקרים של אלרגיה ידועה או במקרים שיש נזלת בנוסף לחסימה, גם אם היא לא אלרגית. חשוב לציין בהזדמנות זו שלפני ההחלטה על ניתוח יש למצות את הטיפול השמרני והלא ניתוחי.

לרוב גם חוש הריח חוזר במידה והסיבה לירידתו היא אכן חסימה בלבד. ישנן עוד סיבות לירידה בחוש הריח, אם כי נדירות יותר. אזכיר אותן בהמשך.
הטיפול השמרני כולל ספריי אף ותרופה אנטיהיסטמינית. חשוב להדגיש שיש להשתמש בטיפול נכון אחרת עלולים לטעות ולחשוב שאינו עוזר. יש להשתמש בספריי לפחות 3 חודשים כדי לדעת אם אכן עוזר מכיון שלוקח לו בערך כחודש להתחיל לעבוד. צריך לשלב את שני הספריים – ספריי אף טבעי של מי מלח וספריי אף סטרואילי. מתיזים את מי המלח קודם ורק אז את הספריי הסטרואידלי. יש להתיז שתי התזות לכל צד מכל אחד מהספריים. אחד אחרי השני.

הוראות טיפול

בהתחלה אני ממליצה להשתמש בהם פעמיים ביום. לפני השינה ובבוקר כשקמים. כעבור 3 חודשי טיפול ראשונים ניתן לעבור לפעם אחת ביום. זה המקום לציין שאין ממה לחשוש לגבי המרכיב הסטוראידלי של הספריי כי מדובר בטיפול מקומי בלבד ולא סיסטמי – אינו משפיע על הגוף אלא על רירית האף בלבד. הוא מותר לשימוש מגיל שנתיים ומותר לשימוש גם בהריון. הוא נועד לטיפול כרוני – זאת אומרת שניתן לטפל בו לאורך כל החיים ללא חשש לנזק או תופעות לוואי וללא התמכרות. ואכן אנשים חיים איתו חיים טובים יותר ולהרבה אנשים הוא מונע ניתוח. הוא מאין תחזוקה לאף המאפשרת נשימה טובה ואיכות חיים טובה יותר. יש לו לאורך זמן גם אפקט אנטי אלרגי כי בהרבה מקרים הוא מפסיק את הנזלת הכרונית. גם אם היא אלרגית וגם אם היא לא.

אדגיש ואציין כי מי המלח חשובים לא פחות ואין להתעלם מהם כי הם מטפלים ושומרים על רירית האף ובכך תורמים לתפקוד הבריא של האף. כמו כן, הספריי הסטרואידלי לבדו עלול לייבש את האף ולגרום לדימומים. רק השילוב בין השניים הוא האופטימלי והמנצח.

הטיפול האנטיהיסטמיני

יש את הטיפול האנטיהיסטמיני – כדורים למבוגרים וסירופ לילדים או למי שלא מסוגל לבלוע כדור. הטיפול הזה הינו נגד הנזלת. טיפול זה אינו מומלץ כקבוע אלא כזמני. בדרך כלל אני ממליצה לחודש הראשון של הטיפול במקביל לספריים. ובהמשך לפי הצורך. הטיפול טוב נגד כל סוגי האלרגיה גם אם היא מתבטאת באלרגיה עורית או אסטמה.

לאחר נסיון טיפולי של 3 חודשים, אם אין שיפור משמעותי בנשימה ניתן להמשיך לכיוון של ניתוח.

יש לזכור שאם הטיפול כן מוצלח, ממשיכים עם הטיפול באופן קבוע. ואין צורך לדאוג. מדובר בהתזה לאף אחת ליום. אין לראות בכך תלות או התמכרות. (לרופא השיניים שלנו, למשל, אנחנו לא באים בטענות שצריך לצחצח שיניים כל יום, אם לא יותר מפעם ביום…). זוהי סוג של תחזוקה לגוף שלנו.

*סיבות נוספות לירידה בחוש הריח הינן בעיה עיצבית של העצב האחראי על חוש הריח או בעיה במרכז חוש הריח במוח. יכול לגרום לכך גידול במיקום זה וחשוב לעשות הדמיה כמו MRI כדי לשלול זאת. בחלק קטן מהמקרים הבעיה אינה ידועה ולכן גם לא ניתנת לטיפול.

נזלת קבועה או נזלת עונתית

במקרים של נזלת קבועה או נזלת עונתית מומלץ לעבור ברור אלרגי. בברור עושים תבחין עורי ובדיקות דם, על ידי מומחה אלרגולוג. ואז ניתן לדעת לא רק אם אכן יש אלרגיה אלא גם מהם האלרגנים (גורמי האלרגיה). זה תורם בכך שניתן לעיתים (אך לא תמיד) להימנע מגורמי האלרגיה ובכך להקל על התסמינים. במקרים של אלרגיה לאבק – קשה להימנע מכך. בכל אופן הטיפול הינו דומה גם אם מדובר באלרגיה וגם אם לא. כי גם הספריי וגם התרופה האנטיהיסטמינית מונעת או מפחיתה את הנזלת ואת הגודש האפי מאיזו סיבה שלא תהיה. במקרים של נזלת שאינה שקופה – ירוקה או צהובה, מעבר לשבוע רצוף, יש לטפל אנטיביוטית כי קרוב לוודאי שמדובר בזיהום חיידקי. במקרים אלו האנטיביוטיקה הינה עדינה ומאד ספציפית ולרוב מפסיקה את הנזלת באופן מיידי.

לציין כי במקרה של חסימה אפית על רקע אלרגי הטיפול השמרני הוא הטיפול הנכון ולא הניתוח כי ניתוח בעצם לא ישנה את המהלך הפזיולוגי. לעיתים מדובר גם בחסימה מכנית וגם באלרגיה ואז הטיפול האופטימלי הינו שילוב בין ניתוח וטיפול תרופתי/מקומי קבוע לאחריו – דהינו פתיחת החסימה במקביל לתחזוקה יומיומית למניעת הגודש והנזלת.

חסימה אפית

עוד נקודה חשובה להבנה היא שלעיתים החסימה האפית מתבטאת בנחירה בשינה. לא תמיד האדם שם לב לקושי בנשימה במהלך היום אך מקבל הערות על הנחירה שלו במהלך השינה. ולעיתים אף גרוע מכך – להפסקות נשימה בשינה. שבדרך כלל מפחידים את השותפ/ה שלנו לשינה.

לנושא זה של קושי בנשימה אפית חשיבות רבה כי יש לכך השלכות מרחיקות על הבריאות מעבר לנשימה או לרעש בנשימה.

לצורך ברור הנ"ל אנו מפנים למעבדת שינה. יש להדגיש כי גורמים לנחרה או הפסקות נשימה בשינה הינם מגוונים ואינם רק חסימתיים. גורמים כמו משקל יתר (בעיקר עלייה חדשה במשקל),  המבנה של הפה (קטן), חיך רך (מוארך) וגודל הלשון (גדול ביחס לפה) בעלי משמעות חשובה.

לחלקם יש פתרון ולחלקם אין. חלק מהפתרונות לא מלאים וכרוכים בסבל רב. אך חשוב להבין מהם כחלק מהתמונה הגדולה והתאמת הפתרון הכולל והנכון לבעיה.

הטיפול השמרני לבד לעיתים מספיק כדי להתגבר על בעיית הנחרה. לכן מומלץ לא להתבייש ולפנות לרופא מומחה בתחום.

 

 

דילוג לתוכן