סרטן בלוטת התריס

סרטן בלוטת התריס – מאמר זה מובא לצורך ידיעה ואינו מהווה של סוג של ייעוץ או המלצה לביצוע. לצורך בחינת ההמלצות מומלץ לתאם תור ולהגיע לבדיקה במרפאתנו. 

בלוטת התריס נקראת גם בלוטת המגן או בלוטת התירואיד. זוהי בלוטה קטנה, הממוקמת בחלק הקדמי של הצוואר, מתחת לפיקת הגרון. הבלוטה מורכבת משני חלקים (שתי אונות) המחוברים ביניהם קדמית לקנה ב"גשר" הנקרא גם איסטמוס.

בלוטת התריס מייצרת שני הורמונים עיקריים, תירוקסיןThyroxine T3  ותריודוטירונין Triiodothyronine T4.

הורמונים אלו משפיעים על מטבוליזם הגוף – קצב הלב, רמת הכולסטרול, משקל הגוף, הזיכרון, רמת האנרגיה ועוד. חסר בהורמוני בלוטת התריס מכונה תת פעילות של בלוטת התריס (תת תריסיות או היפותירואידיזם). מצב זה מביא להאטה בפעילות המטבולית של הגוף – עלייה במשקל, עייפות, יובש של העור, נשירת שיער, ועצירות.

לעומת זאת, במצב של יתר פעילות הבלוטה הנקרא גם היפרתירואידיזם או תירוטוקסיקוזיס יש עליה בפעילות המטבולית של הגוף – דופק מהיר, ירידה במשקל, שלשולים, ונטייה להזעת יתר.

רמת ההורמונים של בלוטת התריס בדם מווסתת על ידי הורמון אחר הקרוי TSH  המיוצר בבלוטת יותרת המח. בלוטת התריס זקוקה לאספקה קבועה של יוד (המצוי במלח שולחן) לצורך ייצור ההורמונים שמפרישה.

למידע נוסף על ניתוח בלוטת התריס במרפאת ד"ר ליהי שגיא מנתחת ראש צוואר ומומחית א.א.ג

סרטן בלוטת התריס

סרטן בלוטת התריס הינו גידול בבלוטת התריס. בדומה לסוגי סרטן אחרים, הגורמים לסרטן בלוטת התריס אינם ידועים לגמרי. ישנם מקרים בהם סרטן בלוטת התריס מקושר לחשיפה קודמת לקרינה רדיואקטיבית או לאחר טיפול בקרינה לצוואר, שניתן כטיפול לסוגי סרטן אחרים. לעתים מתפתח סרטן בלוטת התריס רק כ- 20-5 שנה לאחר הטיפול. גם דיאטה דלת יוד עלולה להעלות את הסיכון לסרטן בלוטת התריס. וגם היסטוריה משפחתית עלולה להוות גורם סיכון.

סרטן בלוטת התריס אינו נפוץ. שכיחותו גבוהה יותר בקרב אנשים בגיל ארבעים ומעלה (בקרב ילדים הוא נדיר יותר) ובקרב נשים יותר מאשר בגברים. חשוב לציין כי מרבית הסוגים של סרטן בלוטת התריס נחשבים כפחות חמורים מסוגי סרטן של איברים אחרים.

סוגים של סרטן בלוטת התריס

על מנת לקבוע מהו סוג סרטן בלוטת התריס יש לעבור בדיקה של התאים הסרטניים. בהתאם לאבחון זה יכול הרופא להחליט מהו הטיפול המתאים. הסוגים העיקריים של סרטן בלוטת התריס:

• גידול פפילרי Papillary
  זהו הגידול השכיח והקל ביותר מבין סוגי סרטן בלוטת התריס. הוא נפוץ בעיקר בקרב צעירים ויותר בנשים מאשר בגברים.
• גידול פוליקולרי Follicular
• גידול מדולרי Medullary
  סרטן מסוג זה הוא נדיר. עם זאת, ידוע כי כשיש חולה אחד במשפחה עם סרטן זה, ישנה אפשרות לתחלואה בקרב בני משפחה נוספים. על כן, משפחת החולה מופנית לבדיקה גנטית.
• גידול אנאפלסטי Anaplastic
  סוג נדיר ביותר של סרטן בלוטת התריס. גידול זה נוטה לגדול במהירות ולגרום לכאב וסימפטומים נוספים הקשורים לגדילתו המהירה וקירבתו לאיברים הסמוכים. נמצא יותר בקרב אנשים מבוגרים, ולרוב בנשים.
• לימפומה של בלוטת התריס
  זהו סוג נדיר של סרטן שאינו נובע מתאי בלוטת התריס עצמה אלא מתאי הלימפה שנמצאים בבלוטה.

חשוב לציין:

מלבד גידול אנאפלסטי ולימפומה, סרטן בלוטת התריס נוטה להתפתח באיטיות, ויכולות לחלוף שנים רבות בטרם יגרום לבעיה כלשהי. לאחר טיפול מתאים, התוצאה ברוב החולים הינה טובה מאד והרב נרפאים לחלוטין, גם אם המחלה התפשטה אל מעבר לבלוטת התריס.

מהם התסמינים של סרטן בלוטת התריס?

אצל רוב החולים, סרטן בלוטת התריס גדל באיטיות רבה. הסימן הראשון לזיהויו הוא גוש לא כואב (קשרית) בצוואר, הגדל בהדרגה. לעיתים הגידול בבלוטת התריס עלול ללחוץ על צינור הושט או על קנה הנשימה ולגרום לקשיים בבליעה או בנשימה. היות וסרטן בלוטת התריס לא פוגע בדרך כלל בייצור הורמוני התריס, תסמיני תת-פעילות או יתר-פעילות של הבלוטה אינם שכיחים.

גוש בצוואר וקושי בבליעה או בנשימה יכולים לנבוע מסיבות רבות ולא בהכרח מסרטן של בלוטת התריס. אם הבחנת בתסמינים אלו מומלץ לפנות לרופא לשם בדיקה.

כיצד מתבצעת האבחנה?

האבחנה מתחילה בדרך כלל בביקור אצל רופא המשפחה, המבצע בדיקה גופנית ומפנה לבדיקות דם והדמיה. אפשרות נוספת היא להפנות את המטופל לרופא מומחה – אף אוזן גרון, שינהל את הבירור הרפואי.

אולטרא סאונד של בלוטת התריס

ההדמיה המתאימה ביותר לברור מצב בלוטת התריס הינה האולטראסאונד.

בבדיקת אולטרא סאונד נעשה שימוש בגלי קול על מנת לבנות תמונה של הצוואר (בחלקו הפנימי) ושל בלוטת התריס. האולטרא סאונד הינו המכשיר הטוב ביותר לקבלת תמונה כמעט מדויקת של גודל ומרקם הבלוטה, או של הקשריות בתוכה, ושל בלוטות לימפה צוואריות. ניתן לראות את מבנה בלוטת התריס, האם ישנם באזור גוש מוצק או ציסטה המכילה נוזל, והאם יש בצוואר בלוטות לימפה חשודות.

ביופסיית מחט עדינה F.N.A = Fine Needle Aspiration

בבדיקה זו נלקחת באמצעות מחט דקה דגימת תאים ישירות מהבלוטה או הגוש בצוואר. מקובל להשתמש באולטרא סאונד בכדי לכוון את המחט למקום המדויק והנכון. דגימת התאים תיבחן תחת מיקרוסקופ כדי לבדוק האם ישנם תאים סרטניים ומאיזה סוג.

ביופסיית המחט הינה כלי מעולה לאבחון טיב הגוש בבלוטה ולרוב מדייקת (מעל 95% מהמקרים).

לעיתים יהיה צורך בכריתת חצי בלוטה (אונה אחת) ושליחתה לבדיקה פתולוגית סופית על מנת לדעת במדויק אם אכן מדובר בסרטן. ואז, במידה ויתברר שאכן מדובר בסרטן – יהיה צורך בהשלמת כריתת שאר הבלוטה, במועד מאוחר יותר.

מקרים אלו קורים בסוג גידול פוליקולרי כי בסוג זה קיים גם גידול שפיר וגם גידול ממאיר וההבדלה בין שפיר לממאיר יכולה להתבצע רק בבדיקה פתולוגית מלאה ולא בניקור בלבד.

יש לציין שהגידול השפיר נפוץ יותר בהרבה ביחס לחברו הממאיר.

בדיקות דם

דגימות דם יילקחו לצורך בדיקת רמות הורמוני בלוטת התריס ורמת ה- TSH.

בדרך כלל לזיהוי תת או יתר פעילות של הבלוטה.

ובהתאם יוחלט על הצורך בטיפול תרופתי ובאיזה מינון.