ניתוח אף בהרדמה מקומית

ניתוח אף בהרדמה מקומית

תוכן עניינים

ניתוח אף בהרדמה מקומית – היתרונות, החסרונות והדרך הנכונה לבצע ניתוח אף פלסטי.

אז קודם כל אקדים ואומר שניתוח אף אפשר לעשות תחת הרדמה כללית (מלאה)

וגם תחת הרדמה מקומית (אילחוש האף עצמו כשאנחנו בערות מוחלטת ובהכרה מלאה)

אז מה זה אומר הרדמה מקומית? ומה היתרונות והחסרונות? ולמי? אדבר על כל אלה כאן.

בהרדמה מקומית הכוונה להזרקת חומר אילחוש לאזור המנותח – במקרה שלנו – האף. כך שלא תהיה לנו תחושה באזור זה וכמובן לא נחוש כאב. אך חוץ מזה אנחנו ערים ובהכרה מלאה.

ניתן לדבר עם המנתח תוך כדי ולשאול שאלות. היתרון בכך הוא שאכן אנחנו ערים ויכולים לדעת מה קורה בזמן אמת. כביכול יש לנו תחושת שליטה על הנעשה. אנחנו מודעים לנעשה וחווים את החוויה, וגם זוכרים אותה לאחר מכן. כמובן שבנוסף לכך היתרון הוא שאין את הסיכון שבהרדמה כללית והצורך בהנשמה עקב כך (אפרט על כך בהמשך). בעצם אין סיכון במקרה זה של הרדמה מקומית.

אנשים שיש להם צורך בשליטה מלאה (freak control) ישמחו לבחור באופציה זו, ויקל עליהם לעבור את ניתוח אף. או לפחות יקל עליהם לבחור בניתוח כשידוע להם שיש אופציה כזו.

אך יש להבין שיש גם חסרון בהרדמה מקומית. ולא סתם רוב הניתוחים נעשים דווקא בהרדמה מלאה ולא בהרדמה מקומית.

החיסרון שבהרדמה מקומית הינו בכך שבכל זאת התחושה נשמרת בכל שאר המקומות חוץ מהאף. אמנם האף מורדם ואין לנו תחושה או כאב בו, אך אנו מרגישים את כל השאר.

יש להבין שבניתוח אף יש הרבה הפרשות כולל דימום, הפרשות/דם אלו בחלקם יורדים אחורה לכיוון הגרון/פה ואת זה מרגישים, וזה לא הכי נעים.

אמנם המנתח דואג לשלוט בזה עד כמה שניתן אך לא ניתן להימנע מכך לגמרי. זה יכול לגרום לאי נוחות של המנותח/ת ובעקבות כך גם לאי נוחות של המנתח/ת. כמו כן האף הינו איבר קטן ולכן הפעולות הנעשות בתוך האף מורגשות בחלקן, ללא כאב אמנם, אך המנותחים מרגישים ש"עושים משהו בתוך האף", וגם זה לא תמיד נעים או גורם לאי נוחות. חשוב להדגיש שהמנתח מרגיש פחות חופשי במקרים אלו בשל הצורך להתחשב בהרגשתו של המנותח והניתוח יכול להתארך. לעיתים אף מופסק באמצע לבקשת המנותח שלא עומד במצב יותר. המנתחים ברובם לא אוהבים לבצע ניתוחים בהרדמה מקומית בשל הנ"ל.

אז מה זו הרדמה מלאה/כללית?

הרדמה מלאה מתרחשת לאחר שמוזרק לנו למערכת הדם "קוקטייל" תרופות הגורם לנו להירדם ולהיכנס לשינה עמוקה מאד עד כדי שלא נחוש דבר וגם לא נזכור דבר – גם מהשניות האחרונות טרם ההירדמות וגם מהשניות הראשונות לאחר ההתעוררות. חלק מהתרופות בקוקטייל הזה הן תרופות משתקות הגורמות לכל הגוף להיות משותק כולל שרירי הנשימה. ולכן יש צורך גם בהנשמה – הכנסת צינור לקנה הנשימה לצורך הנשמה מלאכותית, ושמירה על נתיב האויר וחימצון יעיל.

היתרון שבשיטה זו כמובן הוא שמהנותח/ת לא מרגישים דבר ואין צורך להתחשב בו/ה כביכול. אין כאב ואין אי נוחות. והמנתח מבצע את המלאכה ללא "הפרעות" או צורך להתחשב. המנותח/ת לא מרגישים דבר.

דיברתי מקודם על הסיכון שבהרדמה מלאה. וכאן אפרט בהקשר של החיסרון שבשיטה זו.

בשל העובדה שיש צורך להנשים, עלולות להיווצר בעיות בעניין זה. חוסר אספקת חמצן ראויה או איזשהו סיבוך בתהליך הנ"ל. אציין ואדגיש שהסיכון הזה הינו נמוך ביותר ושואף לאפס בשל העובדה שיש מרדים – רופא שאחראי בדיוק על זה ורק על זה לאורך כל הניתוח. זהו תפקידו ולכך הוא מאומן ומיומן. מבחינה סטטיסטית הסיכוי (שאכן נבדק ונמדד) שיקרה משהו בהרדמה מלאה בעת ניתוח, קטן יותר מהסיכוי שיקרה לנו תאונת דרכים בעת צאתנו מהבית בכל שלב נתון בחיינו. ועדיין איננו נמנעים מלצאת מהבית…. לפחות רובנו.

אז לא קשה לנחש מה אני ממליצה יותר, ואני גם מקווה שמאמר זה עוזר להבין למה, אך מה שחשוב הוא ההבנה ועקב כך ההחלטה השקולה לכאן או לכאן – כל אחד והעדופתיו. אך מתוך ידע והבנה, ולא מתוך פחד! בהצלחה.

דילוג לתוכן